פסק-דין בתיק ת"ק 19446-04-12

1.         לפניי תביעת התובעת על סך 18,000 ש"ח - פיצוי אשר לטענתה מגיע לה מחב' הביטוח עקב נזקים שנגרמו לדירתה ואשר תוקנו על ידה.

2.         לטענת התובעת בתמצית, בחודש יולי 2010 היא תיקנה יחידת דיור הצמודה לביתה לאחר שנתגלתה נזילה קשה בתקרה ופיצוץ בצינור. לדבריה, כאשר הקבלן המבצע החל בשיפוץ התגלתה חומרת הנזילה אשר חייבה פתיחת הקיר המפריד בין חדר השינה למטבח/פינת הסלון.

3.         בנסיבות אלה, מציינת התובעת כי היא פנתה לחב' הביטוח באמצעות ש.ח.ר נזקי צנרת, נשלח שמאי אשר העריך את הנזק בסך של כ- 20,000 ש"ח - 22,000 ש"ח. השמאי לא מסר להם העתק השומה ואמר שהדו"ח יועבר לחב' הביטוח להמשך טיפול. היא ביצעה את התיקון על ידי קבלן ששכרה בעלות של 25,000 ש"ח (ר' חשבונית נספח א' לכתב התביעה).

חב' הביטוח פיצתה אותם בסך של כ- 7,200 ש"ח ומכאן ההפרש הנתבע.

4.         הנתבעת בכתב הגנתה ציינה, בין היתר, כי שלחה מהנדס לבדוק את נזקי התובעת והסתבר כי קיימים נזקים קודמים לאירוע הנטען וכי רוב הנזקים הקיימים בבית התובעת הינם בעיות איטום המוחרגות על פי הפוליסה וכן נזק תוצאתי שאף הוא מוחרג מהפוליסה (נספח א' לכתב ההגנה). כן מציינת הנתבעת, כי מהנדס ושמאי מטעמה הוציאו חוות דעת (נספח ב' לכתב ההגנה) ובהם צויין במפורש מהם הנזקים המכוסים על פי הפוליסה ומהו הסכום המאושר לתשלום. כמו כן, הוכחש הנזק לפי שלא הוגשה חוות דעת שמאית מטעם התובעת.

5.         ביום 17.12.12 התקיים דיון בתביעה. התובעת נחקרה על ידי נציג חב' הביטוח ועם גמר חקירתה טענו הצדדים טיעוניהם כמפורט בפרוטוקול הדיון.

6.         הנתבעת צרפה מסמך של א.ג.נ הנדסה (אילן אליהו, מהנדס) לכתב תביעתה מיום 26.7.10 שעניינו בדיקת בית התובעת לאחר נזק מים והכנת כתב כמויות לתיקון. במסמך צויין, בין היתר, כי הנזק נגרם כתוצאה מדליפת מים מצינור מים חמים בצנרת שעוברת מהיחידה הנפרדת לחדר הרחצה במפלס העליון וכי נקודת הדליפה אותרה על ידי שרברב פרטי ונחצה בקיר לאורך הצנרת שנפגעה. עוד צויין בדו"ח כי על פי הממצאים דליפת המים לא גרמה לרטיבות במצע החול, כי בדירה נזקים קשים וישנים למשקופי העץ של החדרים, אשר נגרמו כתוצאה מרטיבות קודמות והמשקופים כעת במצב יבש. עוד צויין, כי המבוטחים דיווחו כי לפני כ- 3 שנים ביצעו עבודות שיפוץ מקיפות בחדר הרחצה שכללו איטום בגלל רטיבות שעברה לחדרים. כן נרשם בדו"ח כי המבוטחים פרקו את הריצוף וחיפוי הקירות בחדר הרחצה ורכשו אריחים חדשים לחיפוי הקירות כאשר תיקון דליפת המים הנקודתי במקלחת אינה מצריכה פירוק כל אריחי החיפוי והריצוף של חדר הרחצה וניתן להגיע לצינור בפירוק מקומי של מס' אריחים, או מהקיר בצידו השני, כפי שמתבצע ברוב המקרים.

            על פי הדו"ח, העבודות העיקריות הדרושות לשיקום הנזק הינן:

א. תיקון צינור דולף בחדר הרחצה העליון ויחידת הדיור.

ב. עבודות צבע.

ג. עבודות נוספות לפי כתב הכמויות שצורף.

            ד. ביחס להחלפת המשקופים - הרי שזו משוייכת לנזק קודם.

7.         בכתב הכמויות שצורף מיום 26.7.10 פורטו העבודות כדלקמן:

            איתור ותיקון הדליפה בצנרת המים, תיקון חציבות בקירות המפלס התחתון, בטון וטיח עד מצב מוכן לקבלת צבע, צבע סופר-קריל על קירות פנים, בדיקת לחץ של צנרת המים לפני תחילת העבודות בבית ובגמר עבודות הריצוף, פינוי פסולת במכולה לאתר שפך מאושר, נקיון יסודי בגמר העבודה.

8.         בחוות דעת משרד השמאים גולדברג מיום 1.8.10, פורטו העבודות העיקריות הדרושות לשיקום הנזק והערכה כספית של תיקון הנזקים הן הישירים בשתי חלופות (עמודה א' בעמודה ב' בערכי כינון ושיפוי) והן הנזקים העקיפים (פירוקים והכנות, עבודות חיפוי וריצוף ועבודות שונות בערכי כינון ושיפוי). באשר לנזקים הישירים, הוערכו אלה בערך כינון בהתאם לעלויות המקובלות בשוק החופשי ובאשר לנזקים העקיפים, נאמר כי המבוטחת מסרה כי החליפה את כל הריצוף בחדר הרחצה היות ולטענתה לא מצאה ריצוף זהה. נאמר כי הערכה בעמודה א' הובאה לצורך ידיעה בלבד והיא על פי עלויות מקובלות בשוק החופשי, המדובר בעבודות שהמבוטחת דרשה לבצע היות ולא מצאה לטענתה קרמיקה זהה מזו שנדרשה לפרק בחדר האמבטיה ולפיכך בעמודה ב' לא נכללו סעיפים אלו בהיותם נזקים תוצאתיים המוחרגים מכלל תנאי הפוליסה.

            עוד צויין, כי החלפת המשקופים לא נכללה בחווה"ד וגם בהערכתם בהעדר כיסוי לאירוע.

            בסייפת חווה"ד מצויין, כי סכום הערכת משרד השמאים כאמור בעמודה א' בשיפוי מתייחס לנזק הישיר בלבד ועומד על סך של 5650 ש"ח בלבד.

9.         אין מחלוקת כי הנזק שאירע בבית התובעת הוא בגדר מקרה ביטוח המכוסה בפוליסה ואחרת לא נטען והוכח על ידי הנתבעת. הנתבעת צרפה לכתב ההגנה רק שני עמודים מפוליסת הביטוח (עמ' 8 ו- 29) ויש להצר על כך שלא כל הפוליסה הוצגה בפני ביהמ"ש.

            בפרק 10 מוגדרים דרכי הפיצוי ונאמר כי המבטחת תוכל, לפי שיקול דעתה, לבחור באחת או יותר מדרכי הפיצוי האלה: